הרס עצבים
הרס עצבים לצורך הקלת הכאב נראה פעמים רבות כפיתרון "אלגנטי" לבעיית הכאב. נחתוך את "חוטי הטלפון" ובכך ננתק את הולכת הכאב מהפריפריה למוח. פיתרון זה במקרים רבים, הוא פיתרון שגוי, מאחר ופעולת ההרס עצמה של העצב יכולה לגרום לתסמונת כאב חדשה לא פחות קשה. כתוצאה מהנזק לעצב נוצרות נוירומות (גידולים הצומחים על קצה העצב החתוך). קצה העצב החתוך הופך להיות מקור הכאב, ומתרחש תהליך של יצירת כאב חדש המכונה Anesthesia dolorosa , מצב שבו אין תחושה מהאזור המנותק אבל יש כאב עז. מאחר ומקור הכאב עובר לאזור מרכזי יותר, כמו חוט השִדרה או המוח, הוא קשה יותר לטיפול.
למרות מה שנאמר פה, פעמים רבות אנו בוחרים בפיתרון זה כפיתרון של אין ברירה.
הרס עצבים על ידי חומרים נוירוליטים (חומרים הורסי עצבים)
שיטה זו היא שיטה ותיקה, הנמצאת בשימוש למעלה מחמישים שנה. יתרונה בפשטותה. העצב מזוהה בשיטות של דימות (שיקוף, CT, MRI או על ידי גירוי חשמלי). המחט מחוברת למכשיר הנותן גירוי חשמלי קבוע וכך גורם להפעלת העצב. ככל שקצה המחט קרוב יותר לעצב הרצוי, אנו זקוקים לגירוי חשמלי בעוצמה נמוכה יותר. בכך אנו מוודאים את קירבתנו לעצב הרצוי (לחילופין, אם איננו קרובים לעצב שאיננו רוצים לפגוע בו). בשלב זה אנו מזריקים לאיזור חומר נוירוליטי (אלכוהול או פנול) שממיס את עטיפות העצב ובכך הורס אותו. רקמות לא עצביות, אינן רגישות לחומרים אלו ולכן לא נפגעות. השיטה מתאימה במקרים בהם מנסים להרוס צברי עצבים כמו גנגליונים סימפטטים.
מערכת העצבים הסימפטטית האחראית על הולכת תחושת הכאב מאיברים פנימיים למוח, כיווץ והרחבה של כלי דם – לכן מתאימה לטיפול במקרים המוזכרים להלן.
המקרים המתאימים לשיטה זו הם:
- תסמונת ה- RSD או בשמה החדש: Complex Regional Pain Syndrome) CRPS) תסמונת שבה יש כאב עז באחד או בכמה מן הגפיים.
- כאבים באיברים פנימיים, לדוגמה ממחלה סרטנית בלבלב, מעיים, כבד או איברי אגן.
- כאבים שמקורם מחוסר אספקת דם וחמצן לגפיים.
סיכונים
הסיכון המרכזי בפעולות אלו, הוא פיזור החומר ממס העצב לאזורים אליהם לא כיוונו. לכן, על מנת להקטין סיכון זה, אנו מבצעים את הפעולות תחת אמצעי הדמיה תוך שימוש בחומרי צבע בזמן ההזרקה.