טיפולים פולשניים

מעט רקע על טפיולים פולשניים

במהלך ההיסטוריה הוצעו לחולים טיפולים פולשניים רבים לטיפול בכאבים כגון: ניתוק עצבים, טיפול בקרח, חשמל ועוד. מרבית הטיפולים לא היו יעילים ונעלמו עם השנים. הטיפול התרופתי היה בסיס הטיפול והתבסס בעיקר על תרופות אופיואידיות.

התפתחות ההרדמה האזורית במאה התשע-עשרה ובמאה העשרים, שאפשרה לחסום עצבים היקפיים והרדמה ספינלית ואפידורלית, על ידי חומרי הרדמה מקומיים, פתחה צוהר להמשך הטיפול בכאב. התברר כי ניתן לחסום את הולכת הכאב למח ע"י חסימה ולו רק זמנית של מסלולי הכאב. הדבר נתן את האות לחיפוש אחרי פיתרונות ארוכי טווח להקלת כאב.

מתי נבחר בטיפול פולשני?

ארגון הבריאות העולמי (WHO) נתן סולם לטיפול בכאב. הסולם ממליץ להתחיל עם טיפולים תרופתיים שאינם אופיואידים ורק לאחר מכן להוסיף תרופות אופיואידיות.

הטיפולים הפולשניים נכנסים לאחר שנוסו הטיפולים התרופתיים ונכשלו בהקלה על הכאבים, או לחילופין, כי תופעות הלוואי שנגרמו לחולה היו קשות מנשוא. אנו מטפלים מהקל אל הכבד. מהתרופתי לפולשני. כשבמחשבתנו העיקרון הרפואי "ראשית על תזיק" (Primum non nocere).

סוגי טיפולים

מגוון הטיפולים לכאב פולשני מרובים. להלן רשימה של הטיפולים הקיימים לכאב.

• הטיפולים השכיחים ביותר הן הזרקות ל"נקודות הדק". פעולה הנעשית לצורך טיפול בכאב שרירי ממוקם.
  
• "חסמים עיצביים", משמשים לטיפול ע"י חסימת הולכת הכאב ובדרך כלל משמשים לאיבחון מקור הכאב.
  
• "הזרקות לעמוד השדרה" משמשות בדרך כלל לטפל בכאב גב ממקור של עמוד השדרה כגון פריצות דיסק, היצרות של עמוד השדרה, פגיעות בעצבים לאחר ניתוחי עמוד שידרה, ודלקות מפרקי הפאצט. ההזרקות משלבות בין הזרקה של חומר הרדמה מקומי וחומרים ממשפחת הסטרואידים ועיקרה הפחתת הדלקת שנוצרה באזור. ישנם מספר סוגים של הזרקות, כשהמפורסמת ביניהן היא הזריקה האפידורלית. אך קיימים סוגי הזרקות נוספים כגון הזרקה לשורשי עצב, הזרקה למפרקים הפאצטלים ועוד.
  
  לפעמים עלינו לנסות ולהרוס את העצב הפגוע, או לחסום את העצב באופן קבוע. הדבר שמור לטיפול במחלות כאב קשות בלבד.
  
• ישנן מספר דרכים להרס עצבים, שיטה אחת היא הקפאת העצב (קריו-אנאלגזיה) ע"י מחט מיוחדת שמוצמדת לעצב ומאפשרת גדילה מחודשת שלו. שיטה נוספת היא הרס העצב ע"י חימום ע"י גלי רדיו המופעלים דרך מחט מיוחדת. שיטה נוספת להרס עצבים היא ע"י הזרקה של חומרים הממסים את העצב כדוגמת פנול גליצרול ואלכוהול.
  
• סוג טיפולים נוסף השמור למקרים בהם נכשלנו בטיפולים אחרים הם ההשתלות.
  אנו מבצעים השתלה של אלקטרודה דקיקה לעמוד השדרה (SCS ) דרך מחט, הטיפול יעיל ביותר להקלת כאבים שנגרמו מנזק עצבי בניתוחי גב, ולכאבי גב שלא הוקלו בדרך אחרת. השיטה יעילה גם לכאבים אחרים כגון כאב מ CRPS פגיעות בעצבים שטחיים, כאבי חזה, כאבי בטן, ואף כאבים עקב פגיעה בכלי דם בגפיים.
  
  השתלת משאבה תוך גופית המספקת תרופות ישירות לחוט שידרה ולכן יותר יעילות. פעולה זאת נשמרת לחולים קשים במיוחד, כמו הסובלים מסרטן סופני או פגיעות נוירולוגיות קשות.

מי מתאים לטיפולים פולשניים?

השיקול המרכזי בהתאמת חולים לטיפול פולשני הוא מיקום הכאב. ברור כי כאב מפושט בכל הגוף לא יהיה מתאים לטיפול פולשני אשר מטבעו מופנה לכיוון מסלולים עצביים ספציפיים.

השיקול השני הוא מה מכילים אותם עצבים המוליכים את הכאב. לדוגמה: במידה ואנו מדברים על כאב בגפה תחתונה כתוצאה מפגיעה עצבית על ידי חבלה, לא נוכל לנתק או להרוס את העצב הפמורלי או הסכיאטי (העצבים המרכזיים המוליכים מידע מהרגל למוח ובחזרה) על מנת לקבל הקלת כאב מאחר ועצבים אלו מוליכים לא רק את הכאב או את התחושה מהרגל למוח, אלא גם את הפקודות המוטוריות מהמוח אל הרגל. כלומר, ניתוק של העצב יגרום לשיתוק בגפה. לכן, במקרה כזה, נשקול להשתמש בשיטת הגירוי החשמלי של חוט השִדרה או בטיפול בגלי רדיו.

לעומת זאת כאב באיבר פנימי כגון לבלב או כבד, מועבר דרך מערכת העצבים הסימפטטית ועל כן הנזק בהריסת שרשרות העצבים אינו פוגע בתפקוד התחושתי והתנועתי של החולה. לדוגמה: חולה עם סרטן הלבלב, הרס של הצליאק גנגליון (צבר עצבים סימפטטים הממוקם בתוך הבטן) על ידי הזרקת אלכוהול ימנע את כאבי הבטן.

שיקול נוסף הוא עתידו (הפרוגנוזה) של החולה. מידת הפולשניות וכמות ההרס שנרשה לעצמנו לבצע היא שונה בחולה עם גרורות בעצמות הגפיים ומחלה סופנית, לעומת חולה הסובל מכאבי גב כרונים הקורנים לרגליים ושנים רבות עוד לפניו.