איך עובד טיפול בגלי רדיו?
השימוש בגלי רדיו לטיפולים בכאב הפך בשנים האחרונות לפופולארי במיוחד. הבסיס לטכנולוגיה זו הוא הפעלת גלי רדיו בתדר גבוה שגורמים להתחממות הרִקמה (עיקרון דומה לשידור על ידי טלפון סלולרי או תנור מיקרו).
בטכנולוגיית גלי הרדיו, המחט המוחדרת לרִקמה, משמשת כאנטנת שידור. מקור החימום אינו המחט אלא גלי הרדיו המתפזרים ככדור סביב קצה המחט. דבר זה יוצר כדור של חימום ברִקמה שאנו יכולים לשלוט בצורתו, בגודלו ובטמפרטורה שמושגת בו. מאחר והמחטים דקות, קל לבצע את הפרוצדורה עם מעט כאב וללא נזק לרקמות מתהליך החדרת המחט. קצה המחט משמש גם כמגרה עצבי כך שניתן לזהות את הקרבת המחט לעצב המטרה שלנו (וכך שאינו קרוב לעצבים שבהם איננו מעוניינים לפגוע).
שיטות טיפול בגלי רדיו
חימום בגלי רדיו (Thermal Radio-Frequency)
השיטה מבוססת על הרס החלבונים ברקמת העצב על ידי חימומו לשמונים מעלות צלזיוס. חימום של חלבונים שהם אבני הבניין של רוב רקמות הגוף לטמפרטורה של מעל 45 מעלות צלזיוס גורמת להתקרשותם (כמו שקורה בביצה קשה). מאחר ויש בשיטה זו הרס מושלם של כל שכבות העצב ועטיפותיו, אין שיטה זו מתאימה לכל מקרה.
המקרים המתאימים לשיטה זו הם:
1. הרס של העצב המדיאני (Median branch) שהוא העצב האחראי להולכת הכאב מהמפרקים הפאצטלים בגב. עצב זה, עיקר תפקידו הוא להעביר תחושה מהמפרק הפצטלי, ולכן, הרס שלו לא יגרום לחסרים נוירולוגים כלשהם מלבד היעלמות הכאב.
2. השיטה משמשת גם להרס של עצבים מהמערכת הסימפטטית במעברם ליד גוף החוליות. במחלות שהכאב נובע מחוסר אספקת דם לגפה. המערכת הסימפטטית אחראית על כיווץ והרחבה של כלי דם, על כן הרס וניתוק של העצבים הסימפטטים יאפשר התרחבות של כלי הדם ולכן אספקת דם טובה יותר לגפה.
3. הטכנולוגיה משמשת בנוסף להרס של גרורות בכבד ובכליות, ולניתוחים נוירו-כירורגים. סיכונים: הסיכון המרכזי בפעולות אלו הוא הרס עצבים אליהם לא כיוונו. לכן על מנת להקטין סיכון זה אנו מבצעים את הפעולות תחת אמצעי הדמיה ועם "מגרה עצבי".
פעימות גלי הרדיו Pulsed Radio-Frequency
שיטה זו זוכה לפופולאריות גבוהה לאחרונה עקב מיעוט בתופעות הלוואי והסיבוכים. העיקרון הפיזיולוגי מאחורי השיטה עדיין אינו ברור לחלוטין. תיאוריה אחת טוענת כי הפולסים החשמליים משנים את המבנה העצבי, כך שרגישות היתר הנוצרת בכאב כרוני, נעלמת. תיאוריה אחרת טוענת כי החימום העדין לטמפרטורה של 40-42 מעלות צלזיוס פוגע רק בסיבים הדקים חסרי עטיפות והם מוליכי כאב. בגישה מילעורית (דרך העור) ממקמים את המחט בחלק האחורי של הפתח הצדדי שדרכו עוזב העצב את עמוד השִדרה. דרך המחט נותנים סידרה של גירויים חשמליים בתדר גבוה לאזור שורש העצב, למשך 80-120 שניות, וחוזרים על הפעולה מספר פעמים.
החולה מרגיש את השיפור לפעמים באופן מיידי ולפעמים נחוצים עד שלושה שבועות לשם הרגשת השיפור.
המקרים המתאימים לשיטה זו הם:
1. חולים עם פגיעה עצבית משנית ללחץ דיסקלי או לאחר ניתוחי גב. מאחר והעצבים הפגועים במצב זה לרוב נחוצים גם להעביר פקודות תנועה מהמוח, ולכן לא ניתן להשתמש בשיטות של הרס שהוזכרו מעל.
2. פגיעות עצביות היקפיות בסעיפי העצב האוקסיפיטלי (העצב המעצבב את בסיס הגולגולת).
3. חסם ממושך לעצב הסופרה-סקפולרי (עצב האחראי לתחושת הכאב בכתף) במקרים של "כתף קפואה" או הדבקויות בתוך מפרק הכתף. סיכונים: כמו שצוין בפתיח לסעיף זה, היתרון של השיטה, הוא בבטיחותה. הסיכון העיקרי הוא מהחדרת המחט.