נאורלגיה בתר הרפטית מופיעה כארבעה עד שישה שבועות מפריצת הפריחה של השלבקת חוגרת. השלבקת והפריחה נעלמות אך הפגיעה שהתרחשה בסיבי העצב מתחילה להשפיע. היא מתאפינת בעיקר בכאב עיצבי חזק שורף ודוקר, עצמוני, עם הפרעות של תחושה באיזור המקביל לאיזור בו היו השלפוחיות.
סימן ההיכר האופיני הוא האלודיניה, כאב המופיע מכל גירוי כמגע בגד או אפילו משב רוח. הכאב נגרם ממוות חלקי של תאי עצב והצטלקויות סביבם ויכול להמשך חודשים ושנים. ישנה החלמה ע"י גידול של סיבי העצב, אך בגיל המבוגר יכולת ההחלמה קטנה.
הטיפול
הטיפול בכאב מורכב ממספר טיפולים:
- טיפול תרופתי בתרופות ממשפחת נוגדי הדיכאון התלת טבעתיים (טרי- ציקלי) שהאלטרול והדפרקסן הם המיצגים קבוצה זו. חסרונה היא בזמן היחסית ארוך עד להגעה למינון היעיל ותופעות הלוואי האנטי כולינרגיות הרבות.
- טיפול תרופתי בנוגדי הכפיון החדשים הליריקה והגבהפנטין. לקבוצה זו פחות תופעות לוואי וחסרונה במחירן של התרופות למרות שלאחרונה נכנסו לסל הבריאות. תרופות נוגדות כפיון ותיקות כגון טגרטול וטימוניל יעילות עם כי הזמן למינון אופטימלי יכול לקחת מספר שבועות.
- ניתן להוסיף תרופות אופיואידיות כגון אוקסיקונטין כאשר אין מצליחים להגיע לשליטה בכאב.
- מדבקות לידוקאין ומשחת EMLA יעילות. אך קשה לעיתים לכסות באמצעות המדבקות את כל איזור הכאב.
- אקופונקטורה וטיפולים משלימים אחרים יכולים להועיל.
- ניתן לבצע עירויי לידוקאין, אמנטדין ומגנזיום.
- במיקרים עמידים הזרקות לשורשי עצב ואף השתלת אלקטרודות נחוצה.