fbpx

כאב כללי

התפיסה הסוקרטית של פעולה ותוצאה הכתיבה את מבנה הרפואה באלפיים השנים האחרונות. ישנה מחלה הפוגעת בגוף, כתוצאה ממנה נוצר כאב. אנו נרפה את המחלה והכאב יעלם. התפיסה המכניסטית שכאשר גירוי פיזי פוגע ברקמות, תחושת הכאב נוצרת כביטוי לכך, על מנת להגן על האדם. והפיתרון לכאב הוא בהרחקת הגירוי המכאיב, או במילים אחרות ריפוי המחלה היסודית.

במאה הקודמת הבינה הרפואה  כי התמונה אינה כה פשטנית. ובמקביל החלה התעוררות והתעניינות מצד חוקרי פיזיולוגית העצב, שהבינו כי הכאב אינו חוש נוסף , אלא מערכת מורכבת בעלת השפעות רבות פיזיולוגיות ונפשיות.

תחושת הכאב ברמה הבסיסית  היא פעולה אוטומטית, למשל משיכת היד חזרה כאשר אנו נוגעים בדבר חם או דוקר.  הכאב הוא תחושה פיזיולוגית ברמה של חוש, כמו חוש מגע או חוש הראיה ועוד. אבל תחושת הכאב היא בעלת מאפיין חשוב נוסף והוא הסבל הנגרם על ידה. הסבל הוא הפן הנפשי אשר מלווה את תחושת הכאב. הסבל וזיכרון הסבל הוא זה שגורם לנו להימנע מלבצע פעילויות אשר יזיקו לגופינו.

  • הכאב הינו תסמין פיזיולוגי שהתפתח בבעלי חיים כמנגנון הגנה.
  • הכאב משמש כהתראה על סכנה לפגיעה בגוף וגורם לנו להתרחק ממצבים שיגרמו או גורמים לנזק לגופינו. (ישנם ילדים הנולדים עם פגם גנטי של חוסר מוחלט בתחושת כאב. ילדים אלו לרב מתים לפני הגיעם לבגרות עקב זיהומים לא מאובחנים שברים קשים ועוד).
  • הכאב הוא התסמין הנפוץ ביותר  בכל המחלות, ומהווה את הסיבה העיקרית לפניה של מטופלים לעזרה רפואית.  בסקר אירופאי שנערך  ב 2003, בו השתתפו 46,000 איש ב16 מדינות באירופה (בהם 4,839 בישראל) נמצא כי 19% מהאוכלוסייה סובלת מכאב כרוני  במשך ששה חודשים לפחות, ובעצמה בינונית וממעלה. ההערכה היא כי כעשרה מליון ימי עבודה הולכים לטמיון בכל שנה. ממצאים דומים עולים ממחקרים רבים שנעשו ברחבי העולם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *