הכאב העצבי משלבקת חוגרת ונאורלגיה בתר הרפטית הוא מהנפוצים בכאב העצבי. התפרצות של מחלת השלבקת החוגרת (herpes Zoster) נגרמת ע"י נגיף אבעבועות הרוח (varicella-zoster) שרב האוכלוסיה הבוגרת חלתה בו בילדותה.
הנגיף נשאר בתוך גופי העצב במצב רדום כל חיינו. במצבים בהן יש ירידה בתפקוד במערכת החיסונית (טיפול ממושך בסטרואידים, מחלות סרטניות והטיפול בהן, גיל מבוגר ומצבי לחץ נפשיים ומחלות קשות אחרות) הנגיף מתפרץ שוב וגורם לנזק למערכת העצבים. המחלה מתפרצת בדרך כלל במספר שורשי עצב בודדים. וכתוצאה מכך הפגיעה היא לאורך אותם עצבים, עם התפרצות אופינית של שלפוחיות הדומה לחגורה (ועל כן שמו הלטיני הרפס שמשמעו השלפוחיות וזוסטר שמשמעו חגורה). להבדיל ממחלת אבעבועות הרוח כאן הפגיעה אינה רק בעור אלא גם בתאי העצב. ולכן המחלה מלווה בכאב.
מאחר והשלבקת החוגרת כואבת מאד יש לטפל בכאב בדחיפות ובאגרסיביות יחסית. הטיפולים כוללים תרופות נוגדות דלקת אופיואידים ולעיתים תרופות נוגדות כפיון. בנוסף כמובן מטפלים בזיהום הנגיפי ע"י אציקלוויר (acyclovir). בדרך כלל המחלה חולפת תוך כשבועיים מזמן פריצת הפריחה. כשליש מאלו שפיתחו שלבקת חוגרת יפתחו את הנאורלגיה הבתר הרפטית.
ככל שהגיל מבוגר יותר ושעוצמת השלפוחיות גדולה יותר שכיחות המעבר גדולה יותר. לכן חשוב להגיע לטיפול ע"י תרופות בנגיף ובחלק מהמקרים ע"י סטרואידים מוקדם ככל האפשר. בשנים האחרונות פותח תרכיב לחיסון נגד נגיף אבעבועות הרוח, וכל הילדים מחוסנים על ידו. יש תקווה החיסון יגרום להעלמות המחלה. ישנם מספר עבודות מחקריות המציאות לחסן זקנים או אנשים באוכלוסיות סיכון גבוהות כדי לחזק את מערכת החיסון.