מתי לפנות לעזרה רפואית

כאב הגב הרגיל חולף תוך 72 שעות, לכן במידה והכאב לא נורא והולך ומשתפר אין צורך למהר לרופא. במידה והכאב מתמשך מעבר ל –  72 שעות ואינו מראה סימני שיפור, מומלץ לפנות לקבת עזרה רפואית. במקרים נדירים יש מצב חירום המתבטא בכאבי הגב ואז יש להגיע לרופא או לחדר מיון בזריזות. הרופאים קוראים למצבים אלו דגלים אדומים:

• כאשר יחד עם כאב הגב מופיעים חסרים נוירולוגים (משמעו הירדמות וחוסר תחושה של הגפיים, חולשה ועד שיתוק של גפה) יש להגיע לרופא. במיוחד עם לאורך פרק זמן יש החמרה בחסרים הנוירולוגים מבחינת עוצמתם ואיזור הפיזור שלהם (בהתחלה חולשה ברגל אחת, ובהמשך שיתוק בשתי הרגליים).
• חוסר שליטה על סוגרים או רדימות משמעותית סביב פי הטבעת הם סיבות להגיע מידית לחדר מיון.
• כאשר יש חום יחד עם הופעת כאבי הגב. עקב הסכנה כי מדובר בזיהום בעמוד השידרה. הפרעות במערכת החיסונית שימוש בסמים במתן תוך וורידי גם הם כמובן מגדילים את הסיכון לזיהום.
• כאשר יש היסטוריה של מחלות נוספות היכולות לגרום לכאבי גב מסוכנים. כמו מחלה סרטנית בעבר, או כאשר יש ירידה במשקל בלתי מוסברת, הזעות וחום בלילה, התנפחות של בלוטות הלימפה שיכולות להעיד על מחלה סרטנית.
• בריחת סידן קשה מהעצמות (אוסטאו-פורוזיס).יכןולה גם היא להעיד על סכנה לשברים בחוליות. בחולים אלו אין צורך בחבלה כדי לגרום לשבר.
• כאשר איפיוני הכאב אינם רגילים. כמו כאב שדווקא מתגבר במנוחה או בשכיבה, או כאשר עוצמת הכאב הולכת ומתגברת במקום ללכת לקטון.

סוגי הטיפולים

ניתן לחלק את הטיפולים ל: טיפולים תרופתיים, טיפולי פיזיקליים, רפואה אלטרנטיבית, טיפולים פולשניים  וטיפולים ניתוחיים.  פעם סברו שלסובל מכאבי גב כדאי לשכב ולנוח. היום אנו יודעים בוודאות שזו לא עצה נבונה.

הגיע הזמן לנתץ את המיתוס ששכיבה במיטה מועילה או מרפאת כאבי גב. אדם ששוכב במיטה זמן ממושך (כאמור, כאבי גב עלולים להימשך חודש ואפילו חודשיים), עלול להיכנס לדיכאון מעצם השכיבה הממושכת בחוסר מעש, וכשהדיכאון נוסף לחרדה ולכאבים, עלולה להיווצר סיטואציה הרסנית. היום ידוע בבירור שגם אם אדם סובל מכאבי גב, עליו להמשיך להיות פעיל בסביבתו הטבעית על מנת לחוש חיוניות, כיוון שאדם פעיל יותר מחלים מהר יותר וסובל פחות מכאבים. ההמלצה הרפואית החד משמעית כיום היא להמשיך בשגרת היומיום, כולל עבודה, למרות הכאב, ועל ידי כך להתגבר עליו. ההמלצה היא לבצע כמובן כל פעילות גופנית שאינה גורמת לכאב.

לגבי פעילות גופנית שמגבירה כאב, יש לבצעה בהדרגה. לדוגמא, אם היית צועדת כשעה בכל יום, חזרי לצעוד, אך צעדי רק עשר דקות ביום הראשון, והגבירי את המרחק בהדרגה. הכאב החשוב שממנו אנו צריכים להימנע  הוא כאב בעל אופי עצבי (כאב קורן עם תחושה של "זרם"). כמו כן, הכאב שמופיע לאחר הפעילות הגופנית, הכאב שיגרם לכן באותו לילה עקב הפעילות הגופנית, הוא הכאב הרע, ומימנו יש להימנע. ולכן במידה ומופיע, למחרת יש למתן את הפעילות כך שלא נגיע אליו.

טיפול תרופתי – חשוב להבין כי תרופות לטיפול בכאבי גב אינן יכולות לשנות את המבנה של הגב. ולכן כאשר הסיבה לכאב היא פריצת דיסק, או תזוזה של חוליה, תרופות לא יחזירו אותן למקום. רק ניתוח יתקן את הבעיה המבנית. לתרופות יש שתי תפקידים האחד לשכך את הכאב עד שגופינו יחלים בעצמו והשני לעזור ולקצר את תהליך ההחלמה. במצבים שנוצרה דלקת (דלקת סטרילית לא זיהומית) והיא גורם הכאב, כמו למשל במתח שרירי ממושך או בדלקת במיפרקים הקטנים בגב, אנו יכולים להשתמש בתרופות נוגדות דלקת (ראה בפרק___ ). חלקן של תרופות אלו עוזר גם לשיכוך הכאב במנגנונים שונים. לעיתים ניתן תרופות מרפות שרירים, מאחר וכיווץ שרירים מופיע ברב מצבי כאבי הגב, ותורם את חלקו בהעצמה של הכאב. תרופות מסוג בקלופן וניגזרות של ווליום מרפות שרירים, ובכך עוזרות לכאב ולהחלמה. במקרים רבים, בזמן שיא הכאב, נוסיף תרופות שמטרתן היחידה היא הקלת הכאב. תרופות פשוטות כמו אקמול ואופטלגין, נמשיך דרך טרמדול (טרמדקס, טרמל) ובסוף נעבור לתרופות נגרות של מורפין כאוקסיקודון (פרקוסט, פרקודן, אוקסיקונטין) ופנטניל (מדבקות דורג'זיק). ראה פירוט בפרק על תרופות אחאלגטיות.
תופעות לוואי הן חלק בלתי נפרד מטיפול תרופתי. תופעות לוואי אלו יכולות לסבך את המצב הבריאותי של המטופל. לכן רצוי לעשות שימוש בתרופות ה"פשוטות" ביותר לשיכוך כאבים, והעלות במינונים ובעצמתן של תרופות.

פיזיותרפיה – קיימים סוגים רבים של טיפולים פיזיותרפיים שמוגדרים כטיפולים לכאבי גב, ובהם מתיחות או מניפולציות חימום או קירור. קשה להוכיח ששיטה אחת עדיפה על היתר או שהן עדיפות באופן משמעותי על התהליך הטבעי של ההחלמה. לעיתים נהוג לשלוח מטופלים גם לטיפולים פיזיותרפיים כחלק ממתן הטיפול ההוליסטי. חשיבותה של הפיזיותרפיה היא בעיקר במניעה של חזרת כאבי הגב לאחר הההחלמה. תרגילי הסיבולת, כמו שחייה על בסיס קבוע, אפקטיביים מאוד. תרגילי סיבולת שמתבצעים לאורך זמן ובאופן קבוע מחזקים את השרירים סביב עמוד השדרה ובכך מגנים עליו מתנועות לא רצויות, או מעומס שיפגע בו. התרגילים משפרים יציבה וגמישות גם הם משפרים את ההגנה על הגב. במקומות רבים מתקיימים בתי ספר לכאבי גב. חשיבותם היא בכך שמלמדים את המטופלים כיצד לנהוג בגופם בחיי היום-יום, כיצד להרים משאות ועוד. הטיפול הפיזיותרפי בזמן התקף יכול להיות נעים ואולי לקצר במעט את תהליך ההחלמה. אך התועלת האמיתית היא ברפואה המונעת. ביקור של חצי שעה אצל הפיזיותרפיסט פעם בשבוע ללא כל תירגול נוסף בבית הוא חסר כל יעילות. לכן במידה והופניתם לטיפולים פיזיתרפיים, בקשו כי ילמדו אתכם כיצד לבצע את התרגילים בביתכם. חיזרו לפיזיותרפיסט לוודא כי אכן אתם מבצעים אותם כהלכה, וכי אתם מראים התקדמות בחיזוק שרירי הגב והבטן, מגדילים את טווחי התנועה, ומשפרים את יציבתכם. ביצוע תרגילי סיבולת לב ריאה מביא לייצור של אנדורפינים (המורפין העצמי של הגוף), שתורמים באופן טבעי לשיכוך כאבים ולהרגשה הטובה.

בהחלט יש מקום להשתמש באביזרים אורתופדיים שמקילים את הכאבים:

• חגורות גב. מיועדות לקבע במעט את עמוד השדרה, אך תפקידן העיקרי הוא להקל את העומס שמתרכז באזור עמוד השדרה. החגורה מקדמת את הבטן לכיוון עמוד השדרה ומקילה כמעט ב-50% את העומס שנוצר עליו בשעת הרמה או הורדה של חפצים. את החגורות מומלץ לשים לסירוגין ולא באופן רציף לאורך היום כולו. שימוש בהן מעל ארבע שעות ביממה גורם לניוון של שרירי הגב. ולכן כשתורידו את חגורת הגב תהיו חשופים יותר לנזק ולכאב.
• מזרון. פעם סברו שאנשים שסובלים מבעיות גב צריכים לישון על מזרון קשה או אפילו על הרצפה.. אנשים רבים מתלוננים שכשהם קמים בבוקר הם סובלים מכאבים, והם זקוקים לחצי שעה כדי להתאושש ולהתחיל לתפקד. אותם אנשים ישנים על מזרון קשה, והכאב נובע מכך שהאדם הממוצע רחב יותר באזור האגן (בעיקר נשים). בשעת שכיבה על הצד על מזרון קשה, מתעקם עמוד השדרה. בשעת שכיבה על הגב, דוחף האגן חלקים אחרים של הגוף כלפי מעלה. כששוכבים לישון על מזרון רך מאד גוף שוקע יותר במקומות הכבדים, ושוב נוצר עיוות. לכן היום גורסים הרופאים שעדיף שהמזרון יהיה רך באופן בינוני, כי כך מקבל המזרון את צורת קווי המתאר של הגוף ומאפשר לשכב בצורה הטבעית לגוף והכי נכונה למבנה עמוד השדרה. במילים פשוטות: נוח משמעו בריא.
• כיסא אורתופדי. אין דבר כזה כיסא בריא יותר או כיסא בריא פחות. כל אדם והכיסא שמתאים לו. לכל אחד מאיתנו מבנה גוף אחר ובעיה שונה, ולכן לכל אחד מאיתנו יתאים כיסא אחר. אחד ירגיש בנוח על שרפרף, ואחר יעדיף מושב באוטובוס. במילים אחרות: הכיסא שהכי נוח לך לשבת עליו הוא הכיסא שמתאים לך.
• חימום או קירור.  קירור עוזר כאשר החבלה היא אקוטית בשלב המיידי. לאחר מכן חימום עוזר כדי להרפות את השרירים. מאחר והשפעת החימום והקירור היא שטחית ברובה, ואינה חודרת עד לעומק עמוד השדרה ההמלצה לבצע את מה שנעים לכם יותר.

טיפולים פולשניים – מגוון הטיפולים הפולשניים בכאבי גב הא רב ביותר. בפרק זה נעסוק בעיקר בשיטות המקובלות, קרי ההזרקה האפידורלית וההזרקות תחת שיקוף לחלקי עמוד השדרה השונים. לאחר מכן נזכיר את שאר האפשרויות. פירוט מלא על כל פעולה ניתן למצוא בפרק על טיפולים פולשניים.

הזרקות לעמוד השידרה – כשהסברנו מוקדם יותר בפרק את מהות כאבי הגב והיווצרותם, ציינו כי נוכחות דלקת ברקמות העצביות וסביבן, היא כנראה מהסיבות העיקריות לכאב. שוב חשוב להבדיל כי מדובר בדלקת ולא זיהום, זת אומרת כי מדובר בתהליך סטרילי ללא חיידקים או נגיפים. הדלקת נגרמת עקב הלחץ והחיכוך שיוצרים העצמות, הדיסקיות ושאר הרקמות על העצבים. בנוסף, כנראה שכאשר מתפרץ החומר שבדסקית לתוך חלל עמוד השדרה, הוא גורם לדלקת באופן ישיר, גם ללא יצירת לחץ וחיכוך. הגירוי הדלקתי על רקמת העצב, גורמת לו לשחרר ולייצר גירויי כאב שינועו לכיוון המח. הדלקת גורמת גם לנפיחות ברקמות, דבר שמחמיר את הלחץ והחיכוך.
מטרתן של הזריקות שאנו מבצעים היא להקטין (ולהעלים אם אפשר) את התהליך הדלקתי. הקטנת התהליך הדלקתי מקטינה גם את הנפיחות שנוצרת מסביב. את הדלקת ניתן להפחית ע"י תרופות ממשפחת ה NSAID (התרופות נוגדות הדלקת שאינן סטרואידליות) שאת רובן אנו יכולים ליטול דרך הפה או בזריקות לשריר ולוורידים. לדוגמא וולטרן, נורופן ועוד. יעילותן של תרופות אלה מוגבלת. מאחר וניתנות לכל הגוף, הכמות הניתנת המגיעה לאזור הרצוי קטנה מאד, וגם אופן השפעתן על הדלקת אינו מושלם. התרופות ממשפחת הסטרואידים, חזקות יותר בהפחתת דלקת. אך במתן דרך הפה או דרך השריר או הוורידים, סובלות מאותה הבעיה כמו שאר התרופות. הן מתחלקות על כל הגוף ולכן השפעתן לא חזקה מספיק. עליה במינון כדי לחזק את השפעתן תגרום לתופעות לוואי רבות (ראה בפרק התרופות על השפעות הסטרואידים). ואילו בהזרקות אנו יכולים לתת כמות יחסית קטנה של סטרואידים, אך השפעתם גדולה, מאחר וניתנים ישירות למקום בו מתרחשת הדלקת. בנוסף לרב ניתנים חומרי הרדמה מקומיים. חומרים אלו מקטינים את הכאב בזמן ההזרקה, נותנים הקלת כאב מידית (מאחר ולסטרואידים נחוצים לפעמים מספר ימים להפחית את הדלקת), ואולי גם להם השפעה מסוימת על הפחתת הדלקת ועל היפוך תהליך ההיפר-סנסיטיזציה שנגרם מהכאב.
מטרת ההזרקות היא להביא את החומר קרוב ככל האפשר לאיזור הפגוע. דבר זה נעשה ע"י מגוון של הזרקות:

• הזרקה אפידורלית: החלל האפידורלי הוא חלל פוטנציאלי המקיף את חוט השדרה ושורשי העצבים היוצאים מימנו בתוך עמוד השדרה. הזרקה לחלל זה, מאפשרת לחומר להגיע לשורשי העצבים הפגועים שמהם נובע הכאב. ההזרקה נעשית ע"י מחט מיוחדת באופן סטרילי. טכניקת ההזרקה חשובה, במיוחד שפעולה זו נעשית בצורה עיוורת, ומתבססת על תחושתו של המזריק, כי הגיע למקום הנכון. התרופה מתפשטת למספר רמות בעמוד השדרה ולשתי הצדדים. לכן טובה כפעולה התחלתית כשאיננו יודעים בדיוק את גובה הבעיה וכאשר ההכאב הוא דו-צדדי. למרות החשש הגדול בציבור מ"הזריקה האפידורלית",הסיכון לסיבוכים משמעותיים, בהזרקה לאיזור הגב התחתון, הוא נדיר . הסיכון השכיח, הוא כאב ראש הנגרם כתוצאה מחירור של עטיפות השדרה ע"י המחט. כאב הראש מופיע כיממה לאחר ההזרקה, ולרב חולף ללא טיפול. הסיכונים המשמעותיים כמו שיתוק, נובעים לרב מזיהומים או דימומים לחלל השדרתי. במידה והפעולה מתבצעת באופן סטרילי, ואין למטופל הפרעות קרישה כתוצאה ממחלות, או טיפול תרופתי בנוגדי קרישה, הסיכון קטן ביותר. לכן הסיבה שלא לבצע הזרקה אפידורלית לעמוד השדרה המותני היא נטילת מדללי דם, ו/או הפרעת קרישה אחרת, זיהום משמעותי לא מטופל במקום אחר בגוף או הפרעה במבנה של עמוד השדרה באזור הנ"ל כתוצאה מניתוח או מולד.
• הזרקות אפידורליות תחת שיקוף: את אותה ההזרקה ניתן לבצע תחת שיקוף (מכשיר המאפשר מעין צילום רנטגן מתמשך). היתרון הוא שניתן לראות את המבנה הגרמי של עמוד השדרה בזמן ההזרקה ובכך לכוון טוב יותר. בנוסף ניתן להזריק חומרי ניגוד לפני הזרקת התרופות. ובכך לוודא כי אכן אנו במקום הנכון, וכי התרופה מתפזרת למקום הרצוי. יש חשיבות לשימוש בטכניקה זאת כאשר המטופל עבר ניתוח גב בגובה בו אנו מעוניינים להזריק, או שישנם שינויים מיבניים קשים כמו עקמת והחלקה של חוליות שיקשו על מציאת הכיוון עם מחט לתוך החלל האפידורלי. יש כמובן להימנע מביצוע הזרקות תחת שיקוף בנשים הרות עקב החשיפה לקרינה. כאשר אנו מבקשים להזריק לחלל האפידורלי בגבהים אחרים, כמו צוואר, בית חזה, ואף דרך עצם הזנב, חשיבות השיקוף עולה עקב הקושי הטכני והסיכון המוגבר בביצוען. יש להקפיד להשתמש בחומר ניגוד מיוחד שאינו פוגע ברקמות עיצביות ולוודא כי אין למטופל רגישות ליוד.
• הזרקה סלקטיבית לשורשי עצב או לפתחי שורשי העצב תחת שיקוף: ההזרקות האלו מיועדות גם לטיפול אך גם לאבחנה. מבחינת החומר המוזרק הן זהות בד"כ לחומר המוזרק בהזרקה אפידולית. ההבדל הוא במיקום המחט. המחט מכוונת אל צידו של עמוד השדרה לכיוון הפתחים הצידיים מהן יוצאים שורשי העצבים. מאחר וההזרקה נעשית תחת שיקוף ניתן לכוון לשורש מסוים, שבו אנו חושדים נעשתה הפגיעה. השימוש בחומר הניגוד מוודא שאכן הגענו למקום הנכון. היתרון כאן הוא שכל החומר המוזרק מגיע לעצב המסוים, ולכן השפעתו טובה יותר. השימוש בחומר הרדמה נותן הקלת כאב מידית על ידי הרדמה של העצב המסוים, וכך נותן גם תשובה אבחנתית, האם העצב שהזרקנו לו הוא העצב הבעייתי. בהמשך יאפשר לאורטופד לנתח את העצב והרמה הנכונים.  מבחינת התוויות סיכונים והתוויות נגד הן זהות להזרקות האפידורליות.
• הזרקות למפרקים הפאצטלים: הזרקות אלו גם כן מכילות את אותן התרופות המוזכרות מעל. מאחר ואנו חושבים כי לדלקת המפרקית יש חשיבות בכאב, הזרקות של נוגדי דלקת הן חלק משמעותי בטיפול. מאחר והמפרקים הפאצטלים קטנים ביותר, לא ניתן להזריק לתוכם ללא שיקוף.
• הזרקות למפרקי האגן:  מפרקים אלו גדולים אך מיקומם ואורכן הוא כזה שמונע את ההזרקה היעילה ללא חומר ניגוד ושיקוף.

באתר מידע נוסף בנושאים: הרס עצבים מכוון, טיפול בגלי רדיו לשורשי עצב, השתלת אלקטרודות או משאבות בעמוד שדרה ועוד…

מניעה

מאחר והגורמים העיקרים לכאבי גב תחתון ידועים לנו אנו יכולים לנסות ולהימנע מחלקם ולשנותו לשפר את האחרים. אנו לא יכולים לשנות את הורינו (התורשה) אך אנחנו יכולים להפסיק לעשן.

• יש לחזק את שרירי הגב ושרירי הבטן התומכים בחוליות כך שבזמן מעמס או מאמץ יגנו השרירים על תנועת החוליות ויקלו על המעמס.
• לבצע מתיחות של הגב באופן קבוע כדי להגדיל את טווח התנועה ובכך למנוע קרעים בגידים ושרירים מתנועות חדות.
• פעילות גופנית כללית המשפרת את זרימת הדם לכל הגוף וכמובן גם לעמוד השידרה ובמיוחד לדיסקיות שהן מועדות לפגיעה עקב אספקת דם נמוכה מלכתחילה. פעילות גופנית היא הדרך הטובה ביותר למנוע בריחת סידן מעצמות (ביחוד התעמלות עם מכשירי כושר והרמת משקולות קלים).
• הפסקת עישון וטיפול במחלות כרוניות אחרות כגון סכרת ויתר לחץ דם הפוגעים באספקת הדם.
• לשנות את הרגלי ההתנהגות בבית ובעבודה. ישיבה עם גב ישר כאשר אין תמיכה לגב. וכשיש תמיכה לגב לסדרה כך שתתמוך בגב התחתון. לא לבצע עבודות בית תוך כדי עמידה ממושכת עם כפיפה קדימה (למשל שטיפת כלים, גילוח, רחיצת תינוק ועוד).
• במקום העבודה ארגן את הסביבה כך שתקטין את הסכנות לגב.
• עצור לפני שאתה מרים חפץ כבד. בקש עזרה עם אפשר. בצע את ההרמה תוך שימוש בכפיפת הברכיים ולא ע"י כפיפת הגב. על תעביר חפץ כבד תוך כדי סיבוב הגב, אלא הסתובב עם הרגלים. כך שהמשקל הכבד שאתה סוחב יהיה תמיד מולך וכמה שיותר קרוב אליך (להקטין את המנוף). השתמש בחגורת גב תומכת במידה ואתה מבצע פעולת הרמה וסחיבה באופן יומי.